הילד הזה הוא אני ...

שמי אפי מאיר. כאבא ל-4 ילדים שמתי לב שכשאני שואל אותם "איך היה בבית הספר?" התשובות מתייחסות בעיקר להפסקות: "השתעממתי", "לא שיתפו אותי", או לחילופין, "המצאתי משחק", "עזרתי לילדה חדשה", "צחקו מבדיחה שלי". אלו החוויות מההפסקות שגרמו להם לחזור כפופים או בעיניים בורקות.

גולף בכיתה

ביקשתי מהמורה להיכנס לכיתה לשעה וללמד את הילדים מגוון משחקים יצירתיים ופשוטים. הילדים היו מאושרים לגלות ששקית אוכל מנופחת היא אביזר כייפי ב'כדור שקית', ושהעפרון שמתגלגל לקצה השולחן הוא 'גולף עפרון'. המשכתי לבוא לכיתות של ילדי עם משחקים שהמצאתי, שגרמו לילדים אושר ולהוריהם להודות לי.

אבל אז הפסקתי לבוא, כי הבנתי שאין לזה ערך ללא מערכת להטמעת המשחקים בשגרה.

קפץ מהמגירה

בשנת 2016 זכתה 'האקדמיה' במקום הראשון בתחרות מיזמים חברתיים, כשהיא עדיין רעיון מגירה בלבד, וחשתי שזו עבורי קריאה לפעולה.
ראיתי שהורים רבים שוברים את הראש עם בעיית השקיעה של ילדיהם במסכים, ואין בשטח מי שיספק פתרון משמעותי. החלטתי לעזוב את עיסוקי ולרתום את ניסיוני המקצועי מעולם הסטארטאפים לבנית מיזם חדשני שייתן מענה יצירתי להעצמה חברתית של הילדים בהפסקות, ולהתמכרות למסכים.